השראה, מוזה, ומה שבינהן....

הי,
נשאלתי בבלוג קנדי 3 שאלות שונות
1. מהו מקור ההשראה שלך?
2.האם קרה לך ש״איבדת את המוזה ״ לתקופה מסויימת? ואם כן, איך מצאת אותה בחזרה?
3.מאיפה את לומדת את טכניקות הכרטיסים המאד מיוחדות שלך?

אז מדובר ב3 שאלות אבל בחרתי לחבר אותן לפוסט אחד כי מבחינתי הן מאוד קשורות אחת לשנייה.

אז נתחיל במקורות ההשראה שלי. מקורות ההשראה שלי הם שונים ומגוונים.
זה יכול להיות כמעט כל דבר.
בעיצוב אלבומים ההשראה שלי היא בדרך כלל מהניירות שלי או מהתמונה עצמה. יש תמונות שכבר כשאני מצלמת אותן אני מתכננת את העמוד. אבל באלבומים של לקוחות זה שונה. ואז ההשראה שלי היא בדרך כלל צבעים. או הצבעים של התמונה או צבעים שראיתי במקום אחר (פרסומת/קטלוג/ספר וכו') ועלו בי מחדש כשראיתי את התמונה.
אבל לפעמים כל זה לא קורה ואז אני פונה לאחת  משתי אופציות. הראשונה היא תיקיית ההשראה שלי שנמצאת במחשב שלי. יש בה כל מיני תמונות של כרטיסים ודפי אלבום שראיתי במהלך השנים ושמרתי אותם להשראה (היום יש כבר את פינטרסט שעושה את זה יותר טוב).
אני חייבת לציין שאין יחס ישיר בין מקור ההשראה שלי למה שאני עושה. כלומר, המון פעמים ההשראה שלי לדף באלבום היא מכרטיס יפה. וההשראה שלי לכרטיס היא מדף מעוצב או מקנבס וכו'. וב99% מהמקרים אין שום סיכוי להשוות את התוצאה הסופית שיצאה לי למקור ההשראה. הרבה פעמים אני לוקחת פרט אחד מעניין מכרטיס. מתחילה ליישם אותו על עמוד ומשם הכל זורם.
במידה וגם שם לא נמצאה הישועה אני עוברת לאופציה השנייה שתמיד עובדת והיא עבודה מסקיצה.
אני לא יודעת למה אבל במידה ואני תקועה עם תמונה או שבא לי לעשות כרטיס ואין לי השראה אני בוחרת סקיצה שאני אוהבת, ניירות שאני אוהבת והכל מסתדר.

אז זה לגבי ההשראה שלי. זו כמובן צורת העבודה שלי. וייתכן שהיא לא מתאימה לכולם. ניתן לקבל השראה מכל כך הרבה דברים שזה פשוט אינסופי.

מוזה, מוזה, מוזה...
לא נראה לי שקיימים הרבה אנשים שתמיד אבל תמיד יש להם "מוזה" לסקראפ. ואלו שכן הם ברי מזל ומעצבנים:) סתם...
במקרה שלי אחת לכמה חודשים פשוט לא בא לי להיכנס לחדר הסקראפ שלי כמה ימים.
וזה בסדר גמור וזה לגיטימי ואין עם זה שום בעיה. כי סקראפ הוא תחביב. מה שאומר שאנחנו צריכות להנות ממנו ולא להכריח את עצמנו ליצור גם כשלא בא לנו. אם אנחנו לא נהנות אין בזה שום טעם. אז בהחלט ניתן לא ליצור כמה ימים וסביר להניח שלא יקרה לנו כלום. וברוב המקרים אחרי כמה ימים חשוכי יצירה. נקום יום אחד עם ידיים מגרדות ונרוץ לפינת העבודה ליצור משהו.
אבל מה קורה אם זה לא קורה אם המוזה לא חוזרת ואנחנו כן רוצות ליצור משהו. או אם כמו במקרה שלי, הסקראפ הוא עבודה. וגם אם אין לי מוזה עדיין יש לי דד ליין לסיום אלבום. במקרה הזה אני עושה אחד מהדברים הבאים:

1. קניות - כן אני יודעת זה לא פתרון טוב והוא הכי יקר אבל בדרך כלל הוא עובד. כי כשאני מקבלת את הכלים או הניירות החדשים ישר בא לי לשחק איתם. כמו ילד קטן שחזר מטויס אר אס.
בגלל שפתרון הקניות הוא לא תמיד מיידי כי לפעמים ההזמנה היא באינטרנט ולוקח זמן לקבל אותה אז אני פונה לאופציה הבאה...

2.יוטיוב - ברוב המקרים שיטוט קצר ביוטיוב וצפייה בכמה סרטונים תחזיר לי את המוזה ליצור. וזו יכולה להיות הדרכה מעניינת או הדרכה למשהו שאני כבר יודעת לעשות, או סתם סרטון של מישהי שמתעדת את עצמה יוצרת עמוד לאלבום. בלי ללמד ובלי להסביר. עצם העובדה שאני צופה במישהו יוצר מחזירה לי את החשק ליצור בעצמי.

3. אופציה נוספת שאף פעם לא מאכזבת אותי היא - סדנאות.
יש היום מבחר כל כך מגוון של סדנאות שזה פשוט תענוג לבחור. אני תמיד יוצאת מנקודת הנחה שיש לי תמיד מה ללמוד.
ובכל סדנה שהשתתפתי בה למדתי לפחות משהו אחד חדש. וזו יכולה להיות סדנה פיזית או סדנה וירטואלית (כזו שמשלמים עליה באינטרנט ומשתתפים דרך וידאו). 
האופציה הזו לעולם לא מאכזבת. תמיד אחרי סדנה בא לי ליצור.

 4. אופציה נוספת שגם היא לעולם לא מאכזבת אותי היא אתגרים. אם בא לי ליצור ואני לא יודעת מאיפה להתחיל, אין לי רעיון ואין לי מוזה. אני מחפשת אתגר. יש היום המון אתרי אתגרים לכרטיסים ולדפי אלבום. יש אפילו אתרים ישראלים כמו יוצאות מהקווים וסברס סקראפ. ויש המון אתרים מחו"ל. השתתפות באתגר עושה לי את החיים קלים בדרך כלל. יש כללים ברורים וצריך לעמוד בהם ויש תאריך שצריכים לעמוד בו. ובדרך כלל זה מספיק לי כדי להושיב את עצמי ולהתחיל לעבוד.
אומנם לא כל אתגר מתאים לכל אחת, אבל המגוון הוא עצום. יש אתגרי סקיצות ויש אתגרי צבעים ויש אתגרי נושא ואתגרי שירים ועוד ועוד. ככה שנראה לי שכמעט כל אחת יכולה למצוא משהו שיתאים לסגנון שלה. וחוץ מזה שזה גם נורא נחמד אם זוכים באיזה פרס.
 
אז אלו הם 4 הדברים שאני עושה על מנת להחזיר את המוזה.  כמובן שאני לא עושה את כולם בכל פעם. אלא כל פעם משהו אחר. תלוי בתקציב שלי או מה זמין לי באותו הזמן.

לגבי השאלה השלישית - מאיפה אני לומדת את הטכניקות לכרטיסים. אז התשובה לזה מופיעה בסעיפים 2 ו 3 שמופיעים למעלה בתשובה הקודמת.
והיא:

1. אינטרנט
2. סדנאות
3.סדנאות באינטרנט.

במשך שנים כמעט הכל היה מסרטוני יוטיוב ושיטוטים באתרים שונים. אבל היום אחרי 10 שנים של גלישה באינטרנט אני בעיקר לומדת מסדנאות פיזיות או וירטואליות (שזה עדיין אינטרנט כמובן, רק בתשלום). ושלא תבינו לא נכון יש המון מה ללמוד ביוטיוב אבל אני גולשת בו באופן יומיומי ומרגישה כאילו ראיתי כבר כל סרטון 5 פעמים. אני כן מציעה לכן לדגום את היוטיוב בתדירות שנוחה לכן. כי כל יום עולים מלא סרטונים חדשים וחלקם יחדשו וילמדו אותכם משהו וחלקם לא. אבל זה חינם וזה נגיש וזה יכול להחזיר מוזה אבודה :).

זהו אני מקווה שעניתי ל3 השאלות הללו. ובמידה ומשהו לא היה ברור או שאתן רוצות שאני אפרט על משהו תעדכנו אותי.
אז תודה רבה שקפצתם לבקר ואני אחזור מחר לענות על שאלות נוספות,
אתן מומזנות לשתף מהן מקורות ההשראה שלכן ומה מחזיר לכן את החשק ליצור.
שיהיה יום נפלא,
אושרת